חברה ופוליטיקה בתקופת הסולטנות הממלוכית

הסולטנות הממלוכּית שלטה במצרים ובסוריה (ובכלל זה ארץ ישראל) בשנים 1250–1517. בראשה עמדה אליטה שבעיקרה הורכבה מעבדים צבאיים (ממלוכים) משוחררים. תחום מחקר זה מתמקד בזהות של אותם ממלוכים, בקשרים החברתיים שלהם ובדפוסים של הורשת שלטון הקשורים לאותם קשרים חברתיים. בין היתר, המחקר עוסק בזהותם של הממלוכים ובפרט בזהותם האתנית; במוסד העבדות הצבאית ובמעמדו של העבד הצבאי; השיטה הפוליטית הממלוכית; יחסי אדון ועבד; היחסים בין העבדים השייכים לאותו בית; מעמדם של קשרי משפחה וקשרי נישואים בקרב העבדים וחשיבותם של קשרים אלה בדפוסים של העברת מעמד, זכויות ורכוש ובהעברת השלטון (כלומר, מעמדה של השושלתיות בתקופה זו).