ד"ר קובי יוסף
חברה ופוליטיקה בתקופת הסולטנות הממלוכּית; היסטוריוגרפיה ממלוכּית; התקופה הפורמטיבית וחקר האסלאם הקדום; הלשון בטקסטים היסטוריים
ד"ר קובי יוסף הצטרף לסגל המחלקה לערבית בשנת 2012 ומתמחה בהיסטוריה – חברה, פוליטיקה ותרבות – והיסטוריוגרפיה של הסולטנות הממלוכּית.
קורות חיים
ד"ר קובי יוסף השלים את תאריו באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) בערבית ובהיסטוריה של האסלאם; תואר שני בהיסטוריה של האסלאם, את התזה כתב בנושא חיבורי נסח' בקוראן; ותואר השלישי בהיסטוריה של הסולטנות הממלוכית. הוא זכה במלגת הנשיא לתלמידי דוקטורט מצטיינים ואת עבודת הדוקטורט כתב בנושא "קבוצות אתניות, קשרים חברתיים ושושלתיות בסולטנות הממלוכית (1250–1517)".
ד"ר יוסף זכה במלגת רוטשילד וליידי דיוויס לתלמידי פוסט־דוקטורט, ויצא להתמחות של כשנה באוניברסיטת בון כפוסט־דוקטורט בקבוצת מחקר שעסקה בסולטנות הממלוכית. בעת האחרונה זכה ד"ר יוסף במלגת "הקרן הלאומית למדע" (ISF), לשלוש שנים, לעריכת מחקר על ממלוכים ממוצא נוצרי בתקופת הסולטנות הממלוכית.
בטרם הצטרף לסגל המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן, ד"ר יוסף שימש מורה לערבית בבתי ספר ומרצה מן החוץ ומורה לערבית באוניברסיטת תל אביב ובמכללת אחווה.
ד"ר יוסף הוא אחראי־שותף על פורום הדוקטורנטים והדוקטורנטיות של הפקולטה למדעי הרוח.
מחקר
תחום המומחיות שלי הוא היסטוריה פוליטית, חברתית ותרבותית של הסולטנות הממלוכית וכן היסטוריוגרפיה ממלוכית. הרבה מקריות הובילה אותי לבחירת התחום הספציפי הזה. השפה הערבית ליוותה אותי כל חיי ולכן ברור היה לי שאעסוק בתחום ידע הקשור לשפה הערבית. יחד עם זאת, נמשכתי גם להיסטוריה כך שברור היה לי שלא אתמחה בשפה הערבית עצמה. משום שבהכשרתי אני היסטוריון, אבל ידיעותיי בשפה הערבית יחסית חזקות בעבור היסטוריון, והואיל ובסופו של דבר מצאתי את עצמי במחלקה לערבית (ולא במחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון), בחרתי לשים דגש בחקר ההיסטוריוגרפיה הממלוכית ולשלב במחקר גם סוגיות הקשורות בשפה ובסגנון בהיסטוריוגרפיה הממלוכית.
שילוב התחומים מאפשר לי לחשוף את תלמידיי גם לסוגיות היסטוריות וגם לסוגיות לשוניות, שמעניינות אותם מאוד. חקר הלשון בטקסטים היסטוריוגרפיים ממלוכיים יחסית אינו מפותח (מחקרים על ערבית במשלב בינוני בעיקר התמקדו בטקסטים יהודיים או נוצריים), תקוותי לעתיד היא לערוך מחקר בתחום זה בשיתוף הסטודנטים והסטודנטיות שלי (שמתעניינים יותר בשפה מאשר בהיסטוריה, יש לומר). ולעצמי, יש לי מספיק רעיונות למחקר עתידי על חברה ופוליטיקה בתקופה הממלוכית שיספיקו לכמה תקופות חיים. מה שצריך זה בעיקר בריאות, בעזרת השם. בעת הזאת, בפרויקט המחקר שלי על ממלוכים ממוצא נוצרי בתקופת הסולטנות הממלוכית, שנערך בחסות מענק ISF, אני עובד עם שני מסטרנטים מאיטליה שלמדו אצלי בעבר, הם הגיעו לאוניברסיטת בר־אילן בתוכנית לחילופי סטודנטים ואני נעזר בהם כדי לקרוא מסמכים מהתקופה הממלוכית בשפות אירופיות שונות, ובעיקר באיטלקית. נוסף על כך, שיתופי הפעולה המחקריים החשובים ביותר שלי הם עם אוניברסיטת בון, שבה שהיתי בפוסט־דוקטורט בפרויקט מיוחד לחקר הסולטנות הממלוכית (שארך שמונה שנים). שם הכרתי את מרבית החוקרים החשובים בקהילה הממלוכית וחוקרים צעירים יותר, והיכרויות אלה הביאו לשיתופי פעולה בכנסים ובפרסומים.
הנה כמה עובדות על הסולטנות הממלוכית שעלו במחקריי ומעידות על רשת של חוטים שקושרים אותה לימינו ואף אלינו ממש. למשל, מה הקשר בין איוונקה טראמפ לסולטאן הממלוכי אלט'אהר ג'קמק? לא יודעים? אז אולי תדעו מה הקשר בין ביבי נתניהו, לאון בלום והסולטאן הממלוכי אלט'אהר ח'שקדם? אגלה לכם: כולם יהודים, והשלושה האחרונים הם ראשי מדינה יהודים. במאמר שפרסמתי בכתב העת Mamluk Studies Review בשנת 2019, חשפתי את התופעה הבלתי מוכרת עד כה של ממלוכים (עבדים צבאיים) יהודים בתקופת הסולטנות הממלוכית ואף גיליתי ששניים מהסולטאנים הממלוכים (אחד ממוצא צ'רקסי ואחד ממוצא אלבני) היו יהודים במקורם, אלו הם שני הסולטאנים שציינתי לעיל. אף שאחד היה קצת פדופיל (מישהו אמר ג'פרי אפשטיין של הסולטאנים הממלוכים?) והאחר היה קצת נוכל (מישהו אמר ברני מיידוף של הסולטנים הממלוכים?), בכל זאת – יהודים. גאווה (לא?).
הנה עובדה נוספת, הפוליטיקה הממלוכית ידועה בהיותה פוליטיקה אלימה ורבת תככים, פלגים שונים נאבקו זה בזה על השלטון ועל המשאבים הנלווים לו. ייתכן שכל מי שרוצה להכין את עצמו לשדה הקרב ולתככים של החיים יוכל להיעזר בלקחים שאפשר ללמוד מהממלוכים כדי לפתח חושים פוליטיים ואף הישרדותיים חדים, ואלה, (נוסף על מגפיים גבוהות) דרושים לנו בכל עיסוק שהוא, אפילו באקדמיה. באופן אישי, אני פחות עסוק בפיתוח חושים פוליטיים ומעדיף לעסוק במחקר, לחשוף את רשתות הקשרים והמהלכים שמאחורי הקלעים. גם לבוחרים שלא להשתתף באופן ישיר במשחק הפוליטי, האימון בראיית עומק של המציאות תורם רבות להבנת המתרחש סביבנו, לחשיפת האינטרסים, דרכי ההתנהגות וכמה שיותר פרטים החשובים להתמצאות בתמונה הגדולה והמורכבת.
כתבתי אימון ואמשיך עם המטפורה הזאת. מדעי הרוח הם הספורט של הנפש. אני חושב שחוקרי מדעי הרוח דומים לאתלטים אולימפיים. אתלטים אולימפיים מדגמנים לאנושות את קצה היכולת הפיזית שאדם יכול להגיע אליה באמצעות כשרון ובעיקר באמצעות אימון, לעתים בתחומים שנדמים אזוטריים (מישהו אמר יידוי פטיש?), ואילו החוקרים והחוקרות במדעי הרוח מדגמנים את יכולתה של החשיבה האנושית להגיע לשיאים בתחומים שאולי נדמים לעתים אזוטריים. חוקרי מדעי הרוח נותנים דוגמה למה שאפשר להשיג באמצעות מאמץ שכלי, והואיל שטבע האדם הוא לשאול שאלות, ואין אדם שלא מתעניין בעבר, דוגמה זו חשובה מאוד בעבור אנשים רבים, בדיוק כמו שהדוגמה שנותנים אתלטי־על (אפילו אלה שמיידים פטיש), היא מדרבנת, מעוררת השראה ולכל הפחות מרנינה את לבם של מרבית האנשים (אפילו של בטטות כורסה).
אף על פי שבדורות הקודמים היו לא מעט מומחים לחקר הסולטנות הממלוכית בארץ, ולהם מגיעה תודה על הנחת היסודות לתחום חקר זה, בקרב בני דורי לא נותרו מומחים רבים בתחום (או לפחות לא כאלה שקיבלו תקן באוניברסיטאות). למיטב ידיעתי, היום, אין אוניברסיטה, שלא לדבר על מחלקה לערבית, שמציעה קורסים העוסקים בסולטנות הממלוכית באופן ספציפי, ובוודאי לא בהיסטוריוגרפיה ממלוכית. באופן כללי יותר, ההיסטוריה הממלוכית שייכת לתחום הרחב יותר של ההיסטוריה והתרבות של עולם האסלאם בימי הביניים. במחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן נמצאים כמה חוקרים צעירים של עולם האסלאם בימי הביניים, והם מהנחשבים בתחומם. לפיכך, המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן היא מקום מצוין ללמוד בו על תרבות האסלאם בימי הביניים, ואנו בסגל נחושים שתהיה מקום מצוין עוד יותר בעתיד.
קורסים
טקסטים היסטוריים וספרותיים קלאסיים
תחביר ב'
מעבדים לשליטים: הזהות של הממלוכים
עיון בכתבי מחברים מתקופת הסולטנות הממלוכית
פירסומים
1. "Mamluks and Their Relatives in the Period of the Mamluk Sultanate (1250-1517)", Mamlūk Studies Review 16 (2012), 55-69.
2. "Dawlat al-Atrāk or Dawlat al-Mamālīk? Ethnic Origin or Slave Origin as the Defining Characteristic of the Ruling Elite in the Mamluk Sultanate", Jerusalem Studies in Arabic and Islam 39 (2012), 387-411.
3. "Ethnic Groups, Social Relationships and Dynasty in the Mamluk Sultanate (1250-1517)", in: Stephan Conermann (ed.), ASK Working Paper 06 (2012), 1-12.
4. "The Term Mamlūk and Slave Status during the Mamluk Sultanate", Al-Qantara 34/1 (2013), 7-34.
5. "The Names of the Mamlūks – Ethnic Groups and Ethnic Solidarity in the Mamluk Sultanate (1250-1517)" (in Hebrew), Zmanim 124 (2013), 30-43.
6. "Ikhwa, Muwākhūn and Khushdāshiyya in the Mamluk Sultanate", Jerusalem Studies in Arabic and Islam 40 (2013), 335-362.
7. "Between al-Zuhrī (d. 124/742) and Qatāda (d. 118/736): Two Early Treatises on Abrogation in the Qurʾān", Jerusalem Studies in Arabic and Islam 42 (2015), 73-127.
8. "Masters and Slaves: Substitute Kinship in the Mamluk Sultanate", in: Urbain Vermeulen, Kristof D'hulster, and Jo Van Steenbergen (ed.), Egypt and Syria in the Fāṭimid, Ayyūbid and Mamlūk Eras VIII: Proceedings of the 19th, 20th, 21st, and 22nd International Colloquium Organized at the University of Ghent in May 2010, 2011, 2012, and 2013 (Leuven, 2016), 557-579.
9. "Usages of Kinship Terminology during the Mamluk Sultanate and the Notion of the ‘Mamlūk Family’", in Yuval Ben-Bassat (ed.), Developing Perspectives in Mamluk History: Essays in Honor of Amalia Levanoni (Leiden: Brill, 2017), 16-75.
10. "Cross-Boundary hatred: (Changing) Attitudes towards Mongol and ‘Christian’ Mamlūks in the Mamluk Sultanate", in Reuven Amitai and Stephan Conermann (ed.), The Mamluk Sultanate from the Perspective of Regional and World History: Economic, Social and Cultural Development in an Era of Increasing International Interaction and Competition (Bonn: Bonn University Press, 2019), 149-214.
11. "Mamlūks of Jewish Origin in the Mamluk Sultanate", Mamlūk Studies Review 22 (2019), 49-95.
12. "Al-Maqrīzī's Sulūk, Muqaffá, and Durar al-ʻUqūd: Trends of 'Literarization' in the Historical Corpus of a Ninth/Fifteenth-Century Egyptian Shāfiʻī Religious Scholar", in Maya Termonia and Jo Van Steenbergen (ed.), New Readings in Arabic Historiography from Late Medieval Egypt and Syria (Leiden: Brill, 2021), 33-111.
13. "Language and Style in Mamluk Historiography", in Maya Termonia and Jo Van Steenbergen (ed.), New Readings in Arabic Historiography from Late Medieval Egypt and Syria (Leiden: Brill, 2021), 112-164.
14. "The Names of the Mamlūks – Ethnic Groups and Ethnic Solidarity in the Mamluk Sultanate (1250-1517)", in Amalia Levanoni (ed.), Egypt and Syria under Mamluk Rule: Political, Social and Cultural Aspects (Leiden: Brill, 2021), 59-118.
15. "The Rise of Mamlūks’ Descendants in the Turkish Period: The Status and Identity of Mamlūks' Descendants Who Were Amirs According to the Jarīda Iqṭā‘iyya of the Year 778/1377", in Anna Kollatz (ed.), Mamluk Descendants: In Search for the Awlād al-Nās (Bonn: Bonn University Press, 2022), 237-430.
16. "The Term Awlād al-Nās and ‘the Rise of a New Class’", in Anna Kollatz (ed.), Mamluk Descendants: In Search for the Awlād al-Nās (Bonn: Bonn University Press, 2022), 431-610.
תאריך עדכון אחרון : 22/08/2023
