ראש המחלקה לערבית: ד"ר בסיליוס בוארדי
פרופ' בסיליוס בוארדי 
תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ויחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים
תואר שני בספרות ערבית, אוניברסיטת חיפה
תואר שלישי בספרות ערבית, אוניברסיטת חיפה
כמה פעמים שאלו אותך "מה תעשה עם תואר במדעי הרוח?" איך התפתחו התשובות שלך במשך השנים, ומהי תשובת המחץ שלך היום?
מאז התחלתי ללמוד מדעי הרוח הרגשתי שאני שייך לשם, למקום שעוסק באסתטיקה ובהתפתחות הנפש האנושית. אני מאמין שהעובדה שאדם לומד מדעי הרוח מצביעה על אישיות שרוצה לתרום לחברה ולעזור להשליט אושר בעולם. אין זה פלא שבתנאים הקיומיים של ההוויה האנושית הנוכחית ניצבים מדעי הרוח באופן מתמיד מול אתגרי ההתפתחות הטכנולוגית, שמשנה את פני האנושות. אולם תשובתי היתה, ותמיד תהיה, לאלה שמנסים להמעיט מערכם, שמדעי הרוח הם הדבר הנצחי בתהליך ההתפתחות של שאר המדעים. במדעי הרוח טמונה האפשרות להבין היטב את אדם ובכך הם בסיס איתן לשאר המדעים, יהיו אשר יהיו. כל התפתחות מדעית נשענת במידת־מה על היצירתיות ועל עומק הבנת הנפש האנושית. על כן, אין כמו מדעי הרוח להעצים תכונה זו ולהעשירה. רק באמצעות מדעי הרוח אפשר לרקום באופן בריא את מכלול החוטים שמובילים לאושר האדם.
מה הביא אותך לתחום? ולמה ללמוד דווקא ערבית ודווקא היום?
אני אוהב את השפה הערבית אהבה עזה, ומנעוריי אני מוקסם ממנה. גדלתי בעיר נצרת, איפה שהשפה הערבית קיבלה ומקבלת את ערכה הקיומי הנכון והמתבקש. הערבית כשפת־אמי מהווה בעבורי נדבך מהותי בהתנהלות החיים היום־יומיים והרוחניים שלי. המקור הראשון שממנו שאבתי את אהבת הערבית היה סבי ז"ל, הכומר בסיליוס בוארדי שעל שמו נקראתי אני. נוסף על הכמורה, הוא היה משורר ואיש רוח, ובספרייה הגדולה שהוא בנה נחשפתי לאוצרות השפה הערבית. אני אוהב לכתוב ולקרוא ספרות יפה ובייחוד לחשוף את העושר הטמון במורשת הספרותית הערבית לדורותיה ואת הגוונים התרבותיים השונים שמהם עשויה מורשת זו. לימוד השפה הערבית ותרבותה מכשירים את הסטודנטים והסטודנטיות בחשיפה לאחד הפרקים החשובים בהיסטוריה העולמית – התרבות הערבית והאסלאמית; ונוסף על כך, הוא מקנה כישורים בהבנת טקסט ובהבנת דרכי הניתוח הספרותיים והאנושיים כאחד.
ספר לנו אנקדוטה מעניינת מהחיים האקדמיים שלך שאפשר ללמוד ממנה משהו על אופי העיסוק בתחום.
באחד משיעורי הספרות הערבית המודרנית לימדתי שיר של המשורר הלבנוני אונסי אלחאג' (1937–2014), להלן השיר:
للدفء
الأحرف تتلاحق. عوض ذلك يجب أن تتداخل.
الصمت يشبه حروفا يسكن يركب بعضها بعضا
في التصاق تحت غارة. ليست الحروف قطارات. عوض أن تصت متْ.
أين؟
تحتيّا
تحت الحلق. وراء قشرتك
ותרגומו לעברית:
"למען החום
האותיות עוקבות. במקום זאת, עליהן להתמזג.
שתיקה דומה לאותיות השוכנות והרוכבות זו את זו
בהדבקה תחת פשיטה. אותיות אינן רכבות. במקום לשתוק, מות.
איפה?
מתחת
מתחת לגרון. מאחורי הקליפה שלך"
זהו שיר מורכב ואבסטרקטי, שמצריך קריאה חוזרת והפעלת כושר ניתוח מפותח. הסטודנטים לא היו רגילים לשירים מסוג זה בערבית והם התקשו במהלך הדיון. עיקר הקושי היה בהבנת ההקשרים התמטיים והמבנה האמנותי של השיר. השיר סימן בעבורי אתגר מעניין בהנחלת ערכי חשיבה שונים שמשליכים אור על זוויות חשוכות בנפש האנושית. בעצם, השיר הוא מסע אל מצולות הנפש, אולם המבנה שלו מחייב דיון מעמיק וייחודי. לאחר שסיימנו את הניתוח, שהיה מעייף במידת־מה, ניגש אלי סטודנט פעיל ומצוין שהשתתף בחלק נכבד מהדיונים בכיתה, בהתרגשות הוא אמר לי שהוא לא הבין את נשמתו כמו שהוא הבין אותה היום, הוא לא עמד על מורכבות אישיותו כמו שעמד עליה היום, והכול בזכות פענוח השיר המורכב. הן המסלול של הניתוח והן התובנות והמשמעויות השונות פתחו את עיניו ואת שכלו למציאות קיומית חדשה שאף פעם לא חשב שיגיע אליה. השתניתי, הוא אמר. והוא הוסיף: זוויות הראייה שלי לאנשים, ליקום, לאחר ולעצמי השתנו כך שהיום אני יכול לחשוב באופן שונה, או לפחות, להיות מוכן לחשוב באופן שונה. האירוע המחיש לי עובדה שהכרתי שנים רבות, מדעי הרוח הם כלי חשוב לא רק להקניית מידע, אלא בעיקר הם כלים מצוינים להכרת הנפש, לשינוי דפוסי החשיבה ולפיתוח הסתכלות ייחודית על החיים.
מהם השילובים האקדמיים המומלצים לדעתך לצד הלימודים במחלקה לערבית, מהו הערך המוסף המקצועי של השילובים הללו לבוגרים ולבוגרות?
לימודי ערבית בפרט ולימודי מדעי הרוח בכלל יכולים להשתלב עם כל נושא אחר. עם פילוסופיה ומתמטיקה, מוזיקה ותיאטרון או אפילו עם המדעים המדויקים; מדעי הרוח יכולים לתרום להעשרת כל נושא בייחוד בתחום האסתטיקה והבעת האני האמתי וערך האדם וחירותו. בוגרי מדעי הרוח, ובכלל זה בוגרי ובוגרות המחלקה לערבית, מבינים היטב את הרגישות האנושית העמוקה והם יכולים לגשר על ההבדלים שמרחיקים את בני האדם אלה מאלה. דווקא לבוגרי מדעי הרוח יש פתיחות רחבה להכיל את האחר ולחבר בין הניגודים.
מהו ייחודה של המחלקה לערבית ושל הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בר־אילן?
במחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן נחשפים הסטודנטים וסטודנטיות לאחד הענפים המעניינים בלימודי השפה והתרבות הערבית, כוונתי לערבית היהודית. זוהי שפה עברית שכתבו היהודים שגרו בארצות ערב באותיות ערביות. לדעתי שפה זו מוכיחה מעל לכל ספק את המיזוג התרבותי הפורה בין כל התרבויות ואת העובדה שאין עליה עוררין שאין תרבות טהורה. העולם כולו הוא תרבות אחת גדולה ומסועפת ומגוונת. נוסף על כך, במחלקה לערבית שוקדים גם על חשיפת הלומדים לחומרים מאתגרים, קלאסיים ומודרניים שמעצבים את היכולות הטמונות בסטודנטים ועוזרים להם להבין את מהותו של הטקסט הספרותי והתרבותי באופן מעמיק יותר.
מהו הכלי החשוב ביותר או היכולת שיש לפתח לעוסקים במדעי הרוח?
בעיקר, ולעניות דעתי, הכלי החשוב ביותר הוא היכולת להתמודד עם הטקסט הספרותי והתרבותי, יכולת שמפתחת כושר ניתוח ואינטרפרטציה ומהווה משענת אקדמית איתנה להבנת תהליכים דתיים, חברתיים, אמנותיים וקיומיים.
אם נציץ לתוך התיק שלך או לחדר העבודה, איזה חפץ מעניין, אולי מפתיע, נמצא בו?
מחשב נייד שמכיל אלפי ספרים וטקסטים, וגם תמונה של משפחתי.
