ד"ר לימור לביא

דוא"ל
Limor.Lavie@biu.ac.il
משרד
בניין 1004 חדר 302
תחומי עניין

ד"ר לימור לביא הצטרפה לסגל המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן בשנת 2019 (תש"ף). מחקריה עוסקים במעמד הדת במדינות המזרח התיכון המודרני ובמצרים בפרט, בתנועות אסלאמיות כדוגמת האחים המוסלמים, הגותם ופועלם, ב"אביב הערבי", ובפוליטיקה של כלי תקשורת ערביים, מסורתיים וחדשים.

שעות קבלה
יום ב' 15:00-16:00 (בתיאום מראש)
    קורות חיים

    ד"ר לימור לביא השלימה את תאריה באוניברסיטה העברית בירושלים: תואר ראשון בהצטיינות בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון ויחסים בין־לאומיים, תואר שני בהצטיינות בלימודי המזרח התיכון בן־זמננו, דוקטורט בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, בהנחיית פרופ' אלי פודה ופרופ' רמי גינת, ופוסט־דוקטורט במכון למחקר על שם הארי ס' טרומן למען קידום השלום.

    עבודת הדוקטורט שלה בנושא "יחסי דת־מדינה במצרים: התפתחות תפיסת המדינה האזרחית (אל־דולה אל־מדניה) בשיח האינטלקטואלי מראשית המאה ה־20 עד ימינו" זכתה לציון לשבח מטעם האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א). בספרה, The Battle over a Civil State: Egypt’s Road to June 30, 2013, שראה אור ב־2018, היא מנתחת פערים אידיאולוגיים בין זרמים אסלאמיסטיים ואנטי־אסלאמיסטיים במצרים באשר לצביון המדינה ואת השפעתם על הפלת שלטון האחים המוסלמים ב־2013.

    לצד לימודיה, מילאה ד"ר לביא תפקידי מחקר ותרגום במכון לחקר התקשורת במזרח התיכון ובמשרד ראש הממשלה. היא עבדה גם בפיתוח קורסי ערבית מקוונים באוניברסיטה הפתוחה והיתה שותפה במפעל המקוון של מילון מנחם מילסון. היום היא משמשת גם כעמיתת הדסק לחקר רשתות חברתיות במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב.

    ד"ר לביא זכתה במלגת אלון היוקרתית בתחום מדעי הרוח (2019), מלגה שמעניקה המועצה להשכלה גבוהה לחוקרים מבטיחים על בסיס מצוינות אקדמית.

    היא זוכת פרס ברנרד לואיס (2023) מטעם האגודה לחקר המזרח התיכון ואפריקה Association for the Study of the Middle East and Africa (ASMEA), וושינגטון, עבור מחקרה על אנטישמיות בעולם הערבי, נושא שהוא מתחומי עיסוקו של לואיס.

    ד"ר לביא משמשת גם כאחראית־שותפה לפורום הדוקטורנטים והדוקטורנטיות במדעי הרוח בשנה"ל תשפ"ג-תשפ"ד.

    מחקר

    עבודתי המחקרית מתמקדת במעמד הדת במדינות המזרח התיכון המודרני ובמצרים בפרט, בהגותן ובפועלן של תנועות אסלאמיות ובפוליטיקה של כלי תקשורת ערביים. לרוב, מבוססים מחקריי על ניתוח טקסטואלי וקונטקסטואלי של כתבים מתחומי הפילוסופיה הפוליטית של אינטלקטואלים מוסלמים בני־זמננו, סעיפי חוקות של מדינות ערביות ופרשנויותיהם, פובליציסטיקה וכן חקר שיח ברשתות החברתיות.

    אביא טעימה מהנושאים שבהם אני עוסקת בהצגת פרסומים אחדים שלי בענייני השעה:

    Limor Lavie, The Battle over a Civil State: Egypt's Road to June 30, 2013, SUNY Press, 2018.

    בספרי זה עסקתי בסיבות לנפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים ב־2013, שנה בלבד לאחר שעלו לשלטון בבחירות דמוקרטיות בעקבות מהפכת ינואר 2011 ("האביב הערבי"). עוד בחנתי בו כיצד השפיע הוויכוח בין כוחות אסלאמיסטים ואנטי־אסלאמיסטים סביב צביונה של המדינה וסביב מעמד האסלאם בה על התהפוכות השלטוניות במדינה, וזאת באמצעות ניתוח טקסטים המשקפים את השיח האינטלקטואלי המצרי בסוגיה מראשית המאה ה־20.

    ===

    אלי פודה ולימור לביא, "מצרים: האמנם מהפכה?" בתוך: אלי פודה ואון וינקלר (עורכים), הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (ירושלים: כרמל, 2017), עמ' 105-79.

    בשמת יפת ולימור לביא, "האוטוריטריות החדשה במצרים: יציבות ושבריריות בתקופת עבד אל־פתאח א־סיסי," בתוך אלי פודה ואון וינקלר (עורכים), בין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (ירושלים: כרמל, 2021), עמ' 181-160.

    שני המאמרים הללו משלימים זה את זה. במאמר הראשון דנו בשאלה האם אכן היתה "מהפכת האביב הערבי" במצרים מהפכה, או שמא המהפכה נכשלה. סקרנו את הגורמים לפרוץ אותה התקוממות עממית אדירה בינואר 2011 שהובילה לנפילתו של הנשיא מבארכ אחרי 30 שנה בשלטון, את מהלכיה ואת תוצאותיה. במאמר השני בחנו לאן הגיעה מצרים בחלוף עשור. האם המהפכה השיגה את יעדיה, האם מצרים שבה למצבה קודם לנפילתו של מבארכ, ובמה נבדלים דפוסי שלטונו של הנשיא הנוכחי אל־סיסי מאלו של קודמיו בתפקיד. טענתנו במאמר היא שמצרים שבה לאוטוריטריות, אם כי לאוטוריטריות מסוג אחר.

    ===

    לימור לביא ועבדאללה שלבי, "מדינה אזרחית או מדינה חילונית בשיח הערבי – מצרים כמקרה בוחן," עדכן אסטרטגי, כרך 24, גיליון 1 (2021), עמ' 81-72.

    מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה שלי עם הסוציולוג המצרי עבדאללה שלבי, מרצה באוניברסיטת עין שמס בקהיר וממקימיה של תנועה חדשה הקוראת לחילון במצרים. במאמר הצענו ניתוח קונטקסטואלי של עיקרי רעיונותיה של תנועת חילון זו, כפי שהציגם שלבי בכנס השנתי של החוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב במאי 2020. ביקשנו להעריך את הגורמים להתעוררותה של תנועה כגון זו במצרים בת־זמננו, את תביעותיה לשינוי ואת משקלה בשיח הציבורי, וכן לעמוד על ההבדל בין הקריאה לחילוניות ובין קריאות נפוצות יותר בעולם הערבי לכינונן של מדינות אזרחיות, מאז "האביב הערבי".

    ===

    Limor Lavie, “Lessening Anti-Jewish Hate Speech in Service of the Egyptian Regime: State Media under Mubarak, Re-Examined,” Die Welt des Islams, vol. 61, no. 3 (2021), pp. 308-327.

    במאמרי זה הצבעתי על שינוי במדיניותו של משטר מבארכ ביחס לשיח שנאה אנטי־יהודי בכלי התקשורת הממסדיים במצרים. הטענה הרווחת במחקר האקדמי בסוגיה זו היא שכלי התקשורת המצריים נוהגים שיח אנטישמי משולח רסן מימי מהפכת הקצינים החופשיים ועד בכלל. יתרה מכך, מקובל להניח שמשטר מבארכ כרת ברית בלתי כתובה עם האינטלקטואלים והפובליציסטים, ולפיה יימנעו מהטחת ביקורת במשטר, ובמקום זאת ייהנו מחופש להפנות את עטיהם כלפי היהודים ולהאשימם במצב הקשה במצרים. על בסיס ניתוח כמותי של קטעי עיתונות מצרית מ־1995 ועד נפילת מבארכ ב־2011, הוכחתי במאמר שהחל מדצמבר 2002 שינה מבארכ את המדיניות והתאמץ לצמצם את ביטויי השנאה בכלי התקשורת שמנהלת המדינה, כתוצאה מלחץ אמריקני למגר קיצוניות במזרח התיכון בעקבות אירועי 11/9 שאילץ אותו למתן את השיח התקשורתי.

    ===

    Limor Lavie, “Egyptian State Media in Opposition: Al-Ahram under Morsi 2012-2013,” Middle East Journal, vol. 76, no. 4 (2023), pp. 466-486.

    ודוגמה אחרונה, במאמר לעיל בחנתי את היחס של כלי התקשורת הממסדיים המצריים לשלטונו של מוחמד מורסי לאורך השנה האחת שבה שלט נשיא מטעם האחים המוסלמים במצרים, בפעם הראשונה בתולדותיה. על בסיס סקירה כמותנית של כ־4,000 טורי דעה ביומון "אל־אהראם", טענתי במאמר כי על פי רוב העיתון הפגין טון שלילי כלפי מורסי והאחים המוסלמים, בניגוד לדעה המקובלת במחקר. המאמר תורם לוויכוח האקדמי בשאלת הסיבות להפלתו של שלטון האחים המוסלמים ומחזק את הסברה כי שלטון מורסי לא נהנה מתמיכת האליטות הוותיקות (המכונות לעתים קרובות "המדינה העמוקה", deep state) שהתקשו לפנות את מקומן ולוותר על הפריווילגיות שמהן נהנו. נוסף על כך, הצבעתי במאמר על פרק חריג בהיסטוריה של היומון הידוע "אל־אהראם", ועל התנהגות לא טיפוסית מצדו, שכן מאז שנות ה־60 של המאה הקודמת ועד היום הוא משמש כשופר של המשטר המצרי.

    אחזור לרגע מעט לאחור. ערבית תמיד היתה המקצוע האהוב עלי. בצבא הייתי מתרגמת וכשהשתחררתי רציתי להמשיך בכיוון הזה, אבל כולם מסביב טענו ש"אין מה לעשות עם זה". נרשמתי ללימודי אדריכלות. השקעתי חודשים בהכנת תיק עבודות, ומיד כשהתקבלתי לטכניון, ידעתי שזה לא זה. במקום זאת, התחלתי בלימודי מתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת בר־אילן, אלא שבהפסקות בין השיעורים מצאתי את עצמי משוטטת למסדרון המחלקה לערבית, מפשפשת בלוח המודעות בתקווה שמשהו יזמין אותי לעבור אליה. אחרי סמסטר אחד של מתמטיקה ומחשבים, ברור היה לי שגם זה לא בשבילי, והלכתי ללמוד מה שמעניין אותי באמת. מי שנדבק בחיידק של אהבת הערבית לא יכול להילחם בו... כבר מהשנה השנייה ללימודים התחלתי לעבוד בתחום ומאז אף פעם לא התקשיתי למצוא עבודה, לעתים אפילו בכמה מקומות במקביל.

    על הרקע הזה ועל סמך ניסיוני בעולמות המחקר והתעסוקה, אני מלמדת קורסי ערבית וכן קורסי טקסטים בנושאי יחסי דת־מדינה בעולם המוסלמי בן־זמננו, כתבי האחים המוסלמים במצרים, תקשורת פוליטית ורשתות חברתיות בעולם הערבי וכן תרגום מתקדם מערבית לעברית. ייחודם של הקורסים האלה שהם נלמדים על סמך עיון במקורות בערבית, נוסף על ספרות תאורטית. כך מתאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות לשפר את כישורי השפה בד בבד עם העמקת ההיכרות עם עולם התוכן הספציפי של כל קורס. כל אחד מהקורסים הללו רלוונטי לחיינו במזרח התיכון ומקנה ידע תאורטי ומעשי הנדרש במקצועות הפתוחים בפני יודעי ערבית בגופים מעצבי מדיניות, בעולם המדיה והניו־מדיה, במכוני מחקר ובחברות תרגום.

    נוסף על כך, החל משנת הלימודים האקדמית הקרובה (תשפ"ד) אני מציעה, בין היתר, קורס משולב בהתנסות מעשית, שבסופו יוכלו סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים לעשות התמחות יישומית במקומות רלוונטיים בשוק העבודה ובמוסדות מגזר שלישי, על סמך הידע והכלים שרכשו בקורס.

    קורסים

    עיון בכתבי האחים המוסלמים 

    קורס משולב התנסות מעשית: תרגום מערבית לעברית – ניסיון וביקורת 

    יחסי דת־מדינה בעולם הערבי בן־זמננו

    תקשורת פוליטית ורשתות חברתיות בעולם הערבי

    ערבית למתקדמים

    ערבית למתחילים

     

    פרסומים

    ספרים

    1. Limor Lavie, The Battle over a Civil State: Egypt's Road to June 30, 2013 (Albany: State University of New York Press, 2018).  231 pages

     

    מאמרים בכתבי־עת

    1. Limor Lavie, Allies or Foes: The Interplay between al-Azhar and the Muslim Brotherhood following Egypt’s 2011 Uprising (2011-2021),” Middle Eastern Studies (forthcoming).
    2. Limor Lavie, “The Ambiguity of the Quest for Mastership of the World: The Concept of Ustādhiyyat al-ʿĀlam in the Doctrine of the Muslim Brotherhood,” Religions, vol. 14 no. 9, Special Issue on Islamic Religious Thought (volume 2) (2023), pp. 1-15. https://doi.org/10.3390/rel14091144
    3. Limor Lavie, “Egyptian State Media in Opposition: Al-Ahram under Morsi 2012-2013,” Middle East Journal, vol. 76, no. 4 (2023), pp. 466-486.  https://doi.org/10.3751/76.4.12
    4. Limor Lavie,De-Theocratizing the State? The Debate over the Civil State (Dawla Madaniyya) Model in Saudi Arabia,” Journal of Arabian Studies, vol. 12, no. 1 (2022), pp. 64-83. https://doi.org/10.1080/21534764.2022.2222443
    5. Limor Lavie, “Distancing Religion from State: The Changing Status of Islam in the Tunisian Constitutions (1959-2022),” The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies. vol. 8, no. 2 (2022), pp. 37-65. [Heb] https://doi.org/10.26351/JIMES/8-2/6
    6. Limor Lavie and Bosmat Yefet, “The Relationship between the State and the New Media in Egypt: A Dynamic of Openness, Adaptation and Narrowing,” Contemporary Review of the Middle East, vol. 9, no. 2 (2022), pp. 138-157. https://doi.org/10.1177/23477989221080620
    7. Limor Lavie and Abdallah Shalaby, “Civil or Secular State in the Arab World: Egypt as a Case Study,” Strategic Assessment. vol. 24, no. 1 (2021), pp. 72-81. [Heb] [paper written in cooperation with the Egyptian sociologist Abdallah Shalaby of Ayn Shams University in Cairo and invited by The Institute for National Security Studies (INSS)]
    8. Bosmat Yefet and Limor Lavie, “Legitimation in Post-Revolutionary Egypt: Al-Sisi and the Renewal of Authoritarianism,” Digest of Middle East Studies, vol. 30, no. 3 (2021), pp. 1-16. https://doi.org/10.1111/dome.12244
    9. Limor Lavie, “The Constitutionalization of the Civil State: Self-definition in Egypt, Tunisia and Yemen following the Arab Uprisings,” Religions. vol. 12, no. 4 (2021) Special Issue on Islamic Constitutions: Managing Religion and Politics edited by Rachel M. Scott, pp. 269-287. https://doi.org/10.3390/rel12040269   The paper was translated into Arabic by the ASBAR Center for Middle East Research:  http://web.archive.org/web/20211203162355/https://asbarme.com/4788/
    10. Limor Lavie, “Lessening Anti-Jewish Hate Speech in Service of the Egyptian Regime: State Media under Mubarak, Re-Examined,” Die Welt des Islams, vol. 61, no. 3 (2021), pp. 308-327. https://doi.org/10.1163/15700607-61020001
    11. Limor Lavie, “Consensus vs. Dissensus over the ‘Civil State’ Model: A Key to Understanding the Diverse Outcomes of the Arab Spring in Egypt and Tunisia,” British Journal of Middle Eastern Studies, vol. 48, no. 3 (2019 online, 2021 hard copy), pp. 455-472. https://doi.org/10.1080/13530194.2019.1651631
    12. Limor Lavie, “The Egyptian Muslim Brothers' Ideal State Model: A Religious State – Out; A Civil State – In,” Middle Eastern Studies, vol. 6 (2017), pp. 996-1012.  https://doi.org/10.1080/00263206.2017.1350845
    13. Limor Lavie, “The Idea of the Civil State in Egypt: Its Evolution and Political Impact following the 2011 Revolution,” Middle East Journal, vol. 71, no. 1 (2017), pp 23-44. DOI: https://doi.org/10.3751/71.1.12  
    14. Limor Lavie, “The Discourse of Civil State in Egypt (1981-2014): Origins, Rival Interpretations and Political Influence,” Hamizrah Hehadash, vol. 55 (2016), pp. 137-166. [Heb]
    15. Limor Lavie, “The Establishment of the Arab Common Market and Its Failure, 1951-1971: The Political Dimension and the Israeli Connection,” The McGill Journal of Middle East Studies, vol. 11 (2009/2010), pp. 9-43.
    16. Limor Lavie, “The Rise and Fall of the Arab Common Market: The Political Dimension and the Israeli Connection,” Hamizrah Hehadash, 52 (2012), pp. 231-260. [Heb]

    פרקים בספרים

    1. Limor Lavie, “Vertical vs. Horizontal: Egypt’s State-Religion Discourse before the Arab Spring—and After,” in Uzi Rabi and Mira Tzoreff (eds) From the 1919 Revolution to the 2011 Arab Spring: A History of Three Egyptian Thawras Reconsidered. Routledge (forthcoming).
    2. Bosmat Yefet and Limor Lavie,New Authoritarianism in Egypt: Stability and Fragility under Abd al-Fattah al-Sisi,” in E. Podeh and O. Winkler (eds), Between Stability and Revolution: A Decade to the Arab Spring (Jerusalem: Carmel, 2021), pp. 160-181. [Heb]
    3. Elie Podeh and Limor Lavie, “Egypt after the Arab Spring – Is It Really a Revolution?” in E. Podeh & O. Winckler (eds.), The Third Wave – Protest and Revolution in the Middle East (Jerusalem: Carmel, 2017), pp. 79-105. [Heb]
    4. Limor Lavie, “Egypt between Revolts,” in Liat Kozma (ed.), History of Islam and Middle Eastern Countries in Modern Times (Kadima: Reches Educational Projects, 2017), pp. 87-109 [Heb].

     

    ביקורות ספרים

    1. Limor Lavie, Book Review: The Failure of the Muslim Brotherhood in the Arab World, by N. Obaid. The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies, vol. 6, no. 2 (2021), pp. 189-192.
    2. Limor Lavie, Book Review: Leaving the Muslim Brotherhood: Self, Society, and the State, by M. Menshawy. The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies, vol. 7, no. 2 (2020), pp. 93-96.

     

    מבחר פרסומים אחרים

    1. Limor Lavie, “Not Democratic and Islamic: A Reading in Tunisia’s Constitution of 2022,” Tzomet HaMizrah HaTichon, August 7, 2022. [Heb] https://dayan.org/he/content/5975
    2. Limor Lavie, “Family Law in Egypt and Iraq: Social Media Campaigns against Limiting Women’s Rights to Guardianship and Custody of their Children,” Beehive, vol. 29 (September 2021) https://dayan.org/content/family-law-egypt-and-iraq-social-media-campaigns-against-limiting-womens-rights
    3. Elie Podeh and Limor Lavie, “On the way to normalization, stopping the Muslim Brotherhood,” Walla, December 30, 2020. [Heb] https://news.walla.co.il/item/3407523
    4. Limor Lavie, “Tweeting Antisemitism in Arabic,” BeeHive, vol. 7, no. 2 (2019). [Hebhttps://dayan.org/he/content/5276
    5. Limor Lavie, Stand-Up Comedy in the Arab World,” BeeHive, vol. 7, no. 7 (2019). [Heb] https://dayan.org/he/content/5378
    6. Limor Lavie, “Expected Constitutional Amendments in Egypt: The End of the Revolution or the Beginning of the End of al-Sisi's Rule?” Tzomet HaMizrah HaTichon, March 7, 2019 [Heb] https://dayan.org/he/content/5273
    7. Limor Lavie, “Bad Karma: Censorship versus Freedom of Expression in Egypt in the Age of Social Media,” BeeHive, vol. 6, no. 6 (2018) [Heb]. https://dayan.org/he/content/4977
    8. Limor Lavie, “MeToo: The Egyptian Version,” BeeHive, vol. 6, no. 8 (2018). [Heb] https://dayan.org/he/content/5161
    9. Elie Podeh and Limor Lavie, “Still Waiting for the Revolution,” Haaretz, 25 January 2012 http://www.haaretz.com/print-edition/opinion/still-waiting-for-the-revolution-1.409089
    10. Elie Podeh and Limor Lavie, “Elections in Egypt: A Test of the Revolution,” Haaretz, 23 May 2012 [Heb].
    11. Elie Podeh and Limor Lavie, “Egypts Choice,” Haaretz, 28 November 2011 [Heb].

     

    באמצעי התקשורת

     

     

    1. ד"ר לימור לביא בריאיון לכתבה "מכות מצרים", בערוץ 7, עיתון "בשבע", 8 ביוני 2023. 
    2. ד"ר לימור לביא בריאיון לסמדר פרי בתוכנית "רצועת הביטחון" בגלי צה"ל, 4  באוגוסט 2019.
    3. Elie Podeh & Limor Lavie, “On the way to normalization, stopping the Muslim Brotherhood,” December 30, 2020 [Hebrew]. https://news.walla.co.il/item/3407523
    4. Elie Podeh & Limor Lavie, "Elections in Egypt: A Test of the Revolution," Haaretz, 23 May 2012 [Hebrew].     
    5. Elie Podeh & Limor Lavie, "Still Waiting for the Revolution," Haaretz, 25 January 2012. http://www.haaretz.com/print-edition/opinion/still-waiting-for-the-revolution-1.409089
    6. Elie Podeh & Limor Lavie, "Egypt's Choice," Haaretz, 28 November 2011 [Hebrew].

     

    תאריך עדכון אחרון : 15/01/2024