מנחה לתארים מתקדמים

ד"ר הילה פלד-שפירא

טלפון
דוא"ל
hilla.peled@biu.ac.il
משרד
בנין 1004, חדר 303
תחומי עניין

ספרות ערבית מודרנית; היסטוריה אינטלקטואלית של ארצות ערב; אקולוגיה ואורבניזם בספרות הערבית; שירה כורדית בערבית.

ד"ר הילה פלד־שפירא הצטרפה לסגל המחלקה לערבית בשנת 2002 והיא מתמחה בספרות ערבית מודרנית ובהיסטוריה אינטלקטואלית של ארצות ערב. היא חוקרת יצירות של אינטלקטואלים גולים אופוזיציונריים, בעיקר מעיראק.

שעות קבלה
יום רביעי 12:00 - 14:00 בתיאום מראש
    קורות חיים

    ד"ר הילה פלד־שפירא השלימה תואר ראשון בערבית ובגאוגרפיה באוניברסיטת בר־אילן, והמשיכה עם מלגת הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים ללימודים במסלול הישיר לדוקטורט במחלקה לערבית. את עבודת הדוקטורט, שכתבה בהנחייתו של חתן פרס ישראל למזרחנות פרופ' שמואל מורה, הקדישה לחקר הספרות העיראקית המודרנית, ובפרט, עסקה ביצירותיו של ע'איב טעמה פרמאן, שטרם נחקרו עד אז. להגיע לכתביו היה מסע לא פשוט ועליו תוכלו לשמוע בהרצאתה "לאן נעלם הספר? המרדף אחרי יצירות של יוצרים אופוזיציונריים". כותרת עבודת הדוקטורט של ד"ר פלד־שפירא היא: "עיונים ביצירותיו של ע'איב טעמה פרמאן – הבטים חברתיים ופסיכולוגיים". ספרה The Prose Works of Gha’ib Tu’ma Farman: The City and the Beast, שמתמקד ביוצר החלוצי ופורץ הדרך הזה, פורסם בהוצאת Lexington.

    לצד המחקר, ההוראה וההנחיית סטודנטים וסטודנטיות לתארים מתקדמים, כיהנה ד"ר פלד־שפירא כעורכת משנה של כתב־העת השפיט הבין־לאומי  The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies והיום היא חברת ועדת המערכת של סדרת הספרים Immigrant Worlds & Texts.

    מחקר

    בעיניי, השפה הערבית היא כלי נפלא להבנת המרחב המזרח תיכוני והעמים והמיעוטים שבו. גם הספרות היא אמצעי חשוב להכרת תרבות וזרמים חברתיים, פוליטיים, דמוגרפיים ואידיאולוגיים. שני אלו עומדים במוקד עבודתי ומחקריי. עוד לפני ששינויים מתחוללים מעל לפני השטח ולפני שמהפכות קורות, כשהם עדיין רק בהתהוות, הספרות כבר מבשרת על בואם. קריאה קשובה לספרות על כל גווניה (שירה, סיפורת, מחזות) יכולה ללמד אותנו על התרחשויות שעתידות להגיע, והיא יכולה גם לשקף לנו, הקוראים, איך חוו הכותבים את האירועים ההיסטוריים. אם אנחנו מביאים בחשבון שהכותבים הללו הם לפעמים אופוזיציונריים, ואלו הם היוצרים שבמוקד עבודתי, אזי קריאה ביצירות שלהם מלמדת רבות על הנסיבות שבהן הם חיו, על מערכת היחסים שלהם עם השלטון מצד אחד ועם העם שלהם מצד אחר ועל הקשיים שהתמודדו עמם בזמן גלות. ספרות בכלל היא תחום שמאפשר לנו להבין את החוויה האנושית בתוך הקיום שלנו, והספרות הערבית באופן מיוחד יכולה ללמד אותנו על האזור שבו אנו חיים, ובתוך כך גם על התרבות המפוארת ועל ההיסטוריה של יהודי ארצות ערב, נושא שיש בו עוד המון מה ללמוד ולחקור. אם אנחנו מסתכלים באופן מיוחד על עיראק המודרנית, הרי שזו מדינה מרתקת עם היסטוריה עשירה ומפותלת, רוויית מהפכות והפיכות, עם אוכלוסייה מגוונת של כיתות, דתות ועדות, ובהתאם לכך – הספרות המגוונת שלה.

    נוסף על כך, חשוב לזכור שהמאה ה־20 וגם תחילת המאה ה־21 הן מאות של הגירה מסיבית, וכאשר אנו מפענחים את הניסיון האנושי ואת החוויה של ההגירה והגלות מתוך הספרות הערבית, אנחנו יכולים להסיק מסקנות לא רק לגבי הגירה מהמזרח התיכון, אלא גם לגבי הגירות אחרות, וכך להבין אותן טוב יותר.

    זוהי דוגמה טובה לאופן שבו מדעי הרוח מפתחים את ההבנה שלנו לגבי העולם ומסבירים את מערכת יחסי הגומלין שלנו עם הסובב אותנו. דרך מדעי הרוח אנחנו מחפשים ומוצאים הסברים לאופן ההתנהגות האנושית ולמערכות יחסים גם בין אנשים, וגם בין מערכות, למשל: האינטלקטואל והשלטון, האדם הגולה והמדינה המארחת וכה הלאה.

    אחד המקומות שבהם אפשר להעמיק בנושאים הללו באקדמיה הישראלית זו המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן, בית חם ועוטף שבו יש קשר בלתי אמצעי בין הסגל לסטודנטים ולסטודנטיות. הלימודים ברמה גבוהה מאוד, תוך כדי תמיכה מתמדת של הסגל ושל רכזת המחלקה.

    באופן אישי, טיפוח תלמידי עומד תמיד לנגד עיניי. בשנת 2022 השתתפתי בסדנה ייחודית עם Bard College שמטרתה לפתח באמצעות שיטות חדשניות את יכולת הכתיבה של הסטודנטים, שיטות שאני מטמיעה בקורסים שלי ומנחילה לסטודנטיות ולסטודנטים. גם הכנסים הרבים בארץ ובחו"ל וקבוצות המחקר שאני פעילה בהן, לצד תפקידי שיפוט וביקורת מאמרים וספרים שאני ממלאת חושפים אותי לחזית המחקר ולהתפתחויות העדכניות, ואת הממצאים של המחקרים שלי אני חולקת עם הסטודנטים.

    לצד אלה, במשך מספר שנים ריכזתי את הסמינר המחלקתי של המחלקה לערבית ואת פורום תלמידי המחקר שלה וכל העת אני אמונה על הנחייתם של סטודנטים לתארים מתקדמים – תואר שני ודוקטורט.

     

    קורסים

    הבעה בכתב בערבית

    מבוא ביבליוגרפי ללימודים ערביים

    קוראים, חושבים, כותבים על מרחבים

    פרסומים

    ספרים

    1. Hilla Peled-Shapira, The Prose Works of Gha'ib Tu'ma Farman: The City and the Beast (Lanham, MD: Rowman and Littlefield - Lexington Books, 2018).

    פרקים בספרים

    2. Hilla Peled-Shapira, "'The government is the servant of the people': clashes between state and society in the monarchic Iraq as reflected in two short stories by Gha'ib Tu'mah Farman and Shakir Khusbak" in: Benjamin Isakhan, Shamiran Mako and Fadi Dawood (eds), Evolving State Society Relations in Iraq: Negotiating Citizenship under Occupation, Authoritarianism and Democratization (London and New York: I.B.Tauris, 2017), pp. 69-89.

    מאמרים

    3. Hilla Peled-Shapira & Ronen Zeidel, "Pain, Tears and Blood: Doubts about the Concept of Revolution in Ghāʾib Ṭuʿmah Farmān’s al- Makhāḍ", The Journal of the Middle East and Africa, Published online: 15 Jul 2024. https://www.academia.edu/122073855/Pain_Tears_and_Blood_Doubts_about_th…

    4. Hilla Peled-Shapira, “We Yearn for the Sun Like a Baby Yearns for Its Mother's Milk" – an Eco-critical Reading of Iraqi Literature of Exiles”, The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies, vol 7, no. 2 (Fall 2021).

    5. Hilla Peled-Shapira, "Was Halabja a turning point for the poet Buland al-Haydari?", Kurdish Studies, vol.2 no. 1.

    6. Hilla Peled-Shapira, "Days like Nights Indeed? On Time Perception in the Works of the Kurdish- Iraqi Poet Buland al-Ḥaydarī", Die Welt des Islams, 53-1. 31 pages.

    7. Hilla Peled-Shapira, ""Permitted and Forbidden" - Conventions of Relations between the Sexes and Their  Contravention as Reflected in the Novels of Ghāˀib Ṭuˁma Farmān", Middle Eastern Studies, vol. 49 issue 3. 11 pages.

    8. Hilla Peled-Shapira, "Religion and Politics: On the Motif of Blindness in 'Abd al-Malik Nuri's "Rih al-janub" and Ga'ib Tu'mah Farman's "'Ammi abburni"", Journal of Arabic Literature, vol. 44, issue 3.

    9. Hilla Peled-Shapira, "From Imperial Capital to Dungeon: The Construction of the Image of the City in the Works of the Kurdish-Iraqi Poet Buland al-Ḥaydarī", Oriente Moderno XCII 1.

    10. Hilla Peled-Shapira, "On the Horns of A Dilemma: Intellectuals between the Regime and the People as Reflected in Iraqi Communist Literature", The Levantine Review, vol. 1 no. 2.

    11. Hilla Peled-Shapira, "From Conventional to Personal, or: What Happened to Metaphor under the Influence of Ideology - the Case of Gha'ib Tu'ma Farman", Journal of Semitic Studies LIV/1.

    ביקורת ספרים

    11. Hilla Peled-Shapira, Women, Writing and the Iraqi Baʿthist State: Contending Discourses of Resistance and Collaboration, 1968–2003, Hawraa Al-Hassan (Edinburgh: Edinburgh University Press, 2020)” in: International Journal of Middle East Studies, May, 2022.

    12. Hilla Peled-Shapira, “Cultural Pearls from the East: In Memory of Shmuel Moreh (1932–2017), Meir Hatina and Yona Sheffer (Eds.) (Leiden and Boston: Brill, 2021)” in: Hamizrah Hehadash (The New East): Journal of Middle Eastern and Islamic Studies, vol 62, 2023, 299-300 (in Hebrew).

     

     

    באמצעי התקשורת

    תאריך עדכון אחרון : 17/07/2024