פרופ' בסיליוס בוארדי

טלפון
דוא"ל
basilius.bawardi@biu.ac.il
משרד
בנין 1004, חדר 310
תחומי עניין

פרופ' בסיליוס בוארדי הצטרף לסגל המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן בשנת 2008 ועומד בראש המחלקה משנת 2023, תשפ"ד. הוא מתמחה בשפה ובספרות הערבית המודרנית.

שעות קבלה
לפי תיאום מראש
    קורות חיים

    פרופ' בסיליוס בוארדי השלים תואר ראשון בערבית וביחסים בין־לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך ללימודי תארים שני ושלישי בשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה, בעת לימודיו אלה זכה במלגת מעו"ף מטעם המועצה להשכלה גבוהה ומלגת הצטיינות מטעם אוניברסיטת חיפה. את עבודת התזה כתב בנושא "השפעת הלאומיות הלבנונית־פניקית והסורית על הספרות הערבית החדשה" בהנחיית פרופ' ראובן שניר והמשיך בהנחייתו גם לכתיבת עבודת הדוקטורט בנושא "כתב־העת 'שער' והפואטיקה הערבית החדשה" שאותה השלים בציון "מעולה".

    החל בשנת 2023, שנת הלימודים האקדמית תשפ"ד, פרופ' בוארדי משמש ראש המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן. בשנת תשע"ז זכה בפרס מרצה מצטיין מטעם אוניברסיטת בר־אילן ובשנת תשפ"ג זכה בפרס שר התרבות למפעל חיים בתחום חקר הספרות הערבית המודרנית והוראת שפה. בשנת 2022 זכה במענק הקרן הלאומית למדע (ISF) לארגון כנס עם פרופ' און וינקלר, פרופ' רונן יצחקי, ד"ר דורית גוטספילד וד"ר מירה צורף, בכותרת Women in Arab Region Following the Arab Spring: Continuity or Change 21.7.2022 ובפברואר 2018 זכה במענק מחקר של האקדמיה ללשון ערבית – נצרת למחקר בנושא "האסתטיקה של הלכלוך בספרות הערבית בישראל".

    פרופ' בוארדי משמש יועץ כתב־העת "רומנו ארביקה" בהוצאת המרכז לחקר הערבית של אוניברסיטת בוקרשט; הוא מרבה להרצות ולהשתתף בסמינרים בחוג לערבית של האוניברסיטה היגלונית (Jagiellonian) בקרקוב, פולין; קשריו ההדוקים עם אוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב הניבו קורס קיץ לתלמידי שנה ג' בהובלתו, ובו זוכים הסטודנטים והסטודנטיות להיכרות מעמיקה עם תרבויות המזרח התיכון וישראל. נוסף על כך, בשנתיים האחרונות משמש פרופ' בוארדי שופט פעיל ב"מרכז השפה הערבית" באבו דאבי, בהוצאת ספרים ובשיפוט מאמרים בכתב־העת של המרכז, "אלמרכז".

    פרופ' בוארדי חבר בהנהלת עמותת "פוליפוני" למוזיקה קלאסית ובעמותת "תאופיק זייאד" בנצרת, וכן חבר פורמים רבים לחשיבה על החינוך במגזר הערבי.

    במהלך השנים מילא עוד מגוון תפקידים, ובהם, ראש התוכנית להוראת שפות בתואר השני במכללת אורנים (2010–2016); חבר בוועדות מל"ג לאישור תוכניות להוראת שפות במכללות שונות בארץ ובוועדה המקצועית לשפה הערבית במגזר היהודי והערבי; עורך לשון ראשי בפיתוח סדרת ספרי הלימוד לערבית במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) "הערבית שפתינו, אלערבייה לוע'אתונא"; מנהל "חממת בוסתן" לשירה ומשוררים ומשוררות בספרייה הלאומית של ישראל בירושלים; וראש ועדת ספרות במועצת פיס לאמנות של מפעל הפיס.

    מחקר

    תחום המחקר שלי הוא השפה הערבית והספרות הערבית המודרנית. ובפירוט:

    ספרות ערבית מודרנית מהמאה ה־19 עד היום: התהוות והתפתחות סוגות (ז'אנרים).

    שירה ערבית מודרנית: התפתחות השירה הערבית המודרנית, פואמת הפרוזה, השירה בראי עצמה בשירה הערבית החדשה, השירה הערבית הוויזואלית, השפעת תרגום השירה העולמית על השירה הערבית החדשה, שירה ערבית בישראל.

    הטקסט האידיאולוגי: היחס שבין זרמים אידיאולוגים והתהוות הספרות הערבית החדשה. הזרם הפיניקי, הזרם הסורי, הזרם הלאומי ערבי.

    השפעת הוצאת כתבי־עת מרכזיים בעולם הערבי על התפתחות הספרות הערבית החדשה.

    המפגש התרבותי המערבי־ערבי והשפעתו על הטקסט הערבי הספרותי המודרני.

    הספרות הבלשית הערבית והספרות הפופולרית הערבית.

    חשיבותו של המחקר בתחום זה נובעת ממיקומו של העולם הערבי באזור גאופוליטי חשוב ומהיותו שותף מרכזי במערכת היחסים הבין־לאומית הגלובלית. הבנת התרבות, השפה והמסורת הערבית חיונית לדיפלומטיה, לפוליטיקה, לכלכלה וכמובן לניהול יחסי שכנות בכל הרמות באזור זה. נוסף על כך, הערבית היא אחת השפות הנפוצות בעולם, היא השפה הרשמית והתרבותית במגוון רחב של מדינות. חקר הערבית מאפשר לנו להבין את התהליכים התרבותיים והלשוניים, היסטוריים והחברתיים של העולם הערבי ומסייע לפתח שיח בין תרבויות שונות ובין קבוצות שונות. הבנה בין־תרבותית מקנה יכולת להשתלב בחוויות ובניסיונות שונים, להתמודד עם התנגדויות ולבנות גשרים תרבותיים. משכך, העמקת המחקר ופיתוח הידע בתחום חקר הערבית חשובים מאוד מסיבות רבות, ובהן: שיפור הבנת מקיפה ויעילה של העולם הערבי; הקניית כלים ותובנות להבנת מרכזי החשיבה, התרבות והמדיניות שמייחדים את העולם הערבי. יתרה מכך, על בסיסו של מחקר מעמיק זה אפשר להביא רוחות של הסכמה, הבנת משותפת ושיתוף פעולה.

    במחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן ניכרת הישענות על הטקסט הספרותי, הדתי, החברתי והבנת הקונטקסט ההיסטורי החוץ־טקסטואלי, מתוך קריאה מעמיקה ואקטיבית עם הסטודנטים והסטודנטיות. העבודה עם הטקסט משקפת נאמנה את ההוויה הספרותית האמנותית־אסתטית ובאותה מידה סוללת את הדרך להבנת ההוויה הקיומית של האדם.

    המחלקה שלנו היא מכלל הפקולטה למדעי הרוח שבמרכזה הניסיון המתמיד להבנתם של האני הקיומי ושל האחר. הערך המוסף שבלימודי מדעי הרוח משמעותי ליחידים ולחברה בטיפוח חשיבה ביקורתית ומיומנויות אנליטיות, המאפשרים להטיל ספק, לנתח ולפרש מידע וטקסטים מורכבים. למערך מיומנויות זה חשיבות בתחומים מקצועיים שונים ובניווט במורכבות החברה העכשווית. נוסף על כך, לימודי מדעי הרוח מטפחים הבנה ואמפתיה תרבותית מעצם חשיפת התלמידים לנקודות מבט, להיסטוריות ולביטויים תרבותיים מגוונים. הבנה זו משפרת את התקשורת הבין־אישית, מקדמת סובלנות ומאפשרת לאנשים לתקשר עם תרבויות ועם קהילות שונות בכבוד ובהערכה.

    מדעי הרוח הם שדה לחקר דילמות אתיות ומוסריות. באמצעות בחינת תאוריות פילוסופיות ואתיות, ספרות, תנועות תרבותיות, הקשרים היסטוריים והתפתחויות חברתיות, התלמידים והתלמידות מפתחים את יכולתם להרהר בסוגיות אנושיות יסודיות, לשפוט ולעסוק בקבלת החלטות אחראית. המודעות המקיפה שנרכשת במהלך הלימודים מאפשרת להם לנווט את ההווה בפרספקטיבה רחבה יותר ולהעריך את הקשר בין אירועים בעבר ובהווה. הם מטפחים גם יצירתיות וחשיבה רבת דמיון. העיסוק בספרות, באמנות ובביטויים יצירתיים אחרים מפתחים גם את יכולתם לחשיבה חדשנית ומקורית, מטפחים כישורי פתרון בעיות ומטפחים תחושת סקרנות וחקירה אינטלקטואלית.

    לצד הערך הרב הזה, שאולי נשמע מופשט־משהו, יש ערך מקצועי וקונקרטי ללימודי הרוח. לומדי הערבית, למשל, ימצאו מגוון רחב של הזדמנויות תעסוקה וקריירה ובמגוון תחומים, הבנת השפה והתרבות הערבית היא יתרון בעבודה בשדה הדיפלומטיה, היחסים הבין־לאומיים והפוליטיקה. שדה זה עשוי לכלול קריירה בשגרירויות, בייעוץ מדיני, בארגונים בין־לאומיים. העיסוק בתרבות ובשפה הערבית יכול לפתוח פתח לתעסוקה במוזאונים, בגלריות, בתרגום ובהוצאה לאור, בעולם התרבות ובאירועים, ואפילו בתחום התיירות וההדרכה. ידע בערבית הוא כמובן מצע לתעסוקה בתחום החינוך וההוראה כמורים לשפה ערבית במערכת החינוך הציבורית ובמוסדות פרטיים. ידיעת הערבית עשויה להועיל גם בתחום החוק והמשפט ובייחוד לעורכי דין לעניינים הקשורים לתרבות ערבית או לעורכי דין השואפים להשתלב בארגונים לזכויות אדם בארץ ובעולם הערבי.

    קורסים

    להלן כמה מהקורסים שמלמד פרופ' בוארדי:

    התפתחות הספרות הערבית בישראל

    השירה הערבית

    ספרות הגלות הערבית

    השירה הערבית אחרי האביב הערבי

    השירה הוויזואלית הערבית

    התפתחות הספרות הבלשית הערבית

    השירה החתרנית של אדוניס

    פרסומים

    ספרים

    1. Bawardi, Basilius. 2016. The Lebanese-Phoenician Nationalist Movement: Literature, Language and Identity. London-New York: I. B. Tauris.
    2. The Magazine Shi‛r and the Poetics of Modern Arabic Poetry. Peter Lang, 320 pp. (2019)

     

    אמרים ופרקים בספרים

    1. Fruma Zach and Basiliyus Bawardi: “Ottomanism and Syrianizm patriotism in Salīm al-Bustānī’s Thought”. In: Fruma Zach and Itzchak Weismann (eds.), Ottoman Reform and Muslim Regeneration. )London: Tauris, 2005), 111-126.
    2. "The Lebanese Anthology of Mūurīis ‛Awwād: towards a centralizing of the national literature".In: Arkadiusz Płonka (ed.) 2010 Mūrīs ‘Awwād. Translations & Interpretations/Mūrīs ‘Awwād. Traductions & Interprétations, Paris, Librairie Orientaliste Paul Geuthner. pp. 45-67.
    3. "The Ethics of Nazīh Abū ‛Afash, a self-styled 'Christian Atheist". In: Tzvi Langerman (ed.), Monotheism & Ethics: Historical and Contemporary Intersections among Judaism, Christianity and Islam. Leiden-Boston: Brill, (2011) pp. 257-268.

     

    מאמרים או פרקים בספרים מדעיים שיצאו בעקבות כנס

    1. "בצילו של מאבק: הזהות הקולקטיבית וגילוייה הלשוניים בשירה הערבית הפלסטינית בישראל." בתוך: מיתוס שפה וזיכרון בעיצוב התודעה בישראל (ספר הכנס שנערך במכללת אורנים ב 21-22 במרץ 2007). טבעון: אורנים, המרכז לחקר ארץ ישראל ויישוביה של יד יצחק בן צבי. עמ' 87-100.
    2. The Image of Merchant and Businessman in Modern Arabic Canonic and non-Canonic Literature". In: Ali Hussein (ed.), Branches of the Goodly Tree: A Book in Honor of George Kanazi'. (Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2013), pp. 230-241.

     

    מאמרים בכתבי־עת

    1. 2008. "הטקסט הפואטי של אדוניס: בין וודאות כובלת לאי וודאות משחררת", אורנים-כתב עת אקדמי מקוון 1. B
    2. 2008. “First Steps in Writing Arabic Narrative Fiction: The Case of Hadiqat al-’Akhbar”, Die Welt des Islams 48, pp. 170-195. A+
    3. 2007. “Adūnīs and the Implied Identity. Towards an Ideological Poetical Text”. Quaderni di studi Arabi 2, pp. 223-238. A
    4. 2007. with  Fruma Zach. “Between Adab al-Rihlat and 'Geo-Literature': The Constructive Narrative Fiction of Salim al-Bustani", Middle Eastern Literatures 10/3 (December), pp.203-217.A+
    5. 2007. “’Unsī al-Hājj and the Metapoetic Text: Writing Hybridization”. Middle Eastern Literatures 10/1(April), pp. 35-55.A+
    6. 2004-2005. "جريدة حديقة الأخبار وطلائعية السردية  التخييلية العربية". الكرمل – أبحاث في اللغة والأدب 25-26, ص 41-67. (העיתון חדיקת אל-אח'באר וחלוציות הנרטיב הדמיוני הערבי, אל-כרמל- אוניברסיטת חיפה, ע"ע 41-67). A+
    7. 2003. "أدب القومية الفينيقية: التصويني: أوّل رواية بـ"اللغة اللبنانية" كنموذج نصيّ". الكرمل - أبحاث في اللغة والأدب. (ספרות הלאומיות הפיניקית: אל-תצויני הרומן הראשון ב"שפה הלבנונית" כמודל טקסטואלי) אל-כארמל (אוניברסיטת חיפה), 21/22، ע"ע 7-79. A+

     

    ערכים באנציקלופדיה או מילון מונחים

    1. “Rashīd ’Ayyūb”, In: Encyclopedia of Islam (third edition, 2007), pp. 190-191.

     

    פרסומים שאינם שפיטים

    1. . 2010תרגום הספר The Artist and the Philosopher, by Mark Daniel Cohen, The Tefen Open Museum,  לערבית.
    2. 2005. "על שירה ודיאלוג במעגלים פתוחים". בתוך: שירה חדשה (תל-אביב: הליקון,), ע"ע 46-52.
    3. 2005. "الكتابة بلغة أجنبية: بين الأصالة  والانصهار ". مشارف ("הכתיבה בשפה זרה: בין האותנטיות וההיתוך") משארף  27, ע"ע 109-118.
    4. 2004. " محمّد حمزة غنايم: شاعر النار شاعر النور. حول مركّبات مفهوم الثورة والمرجعيّات الشعرية". مشارف ("מוחמד חמזה ע'אנאים: משורר האש משורר האור. אודות מרכיבי קונספציות המהפכה והמקורות הפואטיים"). משארף. 24, ע"ע  204-227.
    5. 2004. "رومانسية الذات والوطن الضائع: فدوى طوقان بين العملية الشعرية والحضور الثقافي". مشارف،  ("הרומנטיקה של האני והמולדת האבודה: פאדוא טוקאן בין העשייה הפואטית והנוכחות התרבותית") משארף. 23, ע"ע 102-123.
    6. 2002. "العربي الجيّد عربي حي: اختلاط الهويات. قراءة نصية في رواية العروس المحرّرة لـ أ. ب. يهوشع". مشارف ("ערבי טוב ערבי חי: ערבוביה של זהויות. קריאה טקסטואלית ברומן הכלה המשחררת של א. ב. יהושע") משארף 18, ע"ע 157-165.
    7. 1997. "لكع بن لكع: بين إشكالية المضمون والعلاقات النصية". مشارف ("לוקאע בן לוקאע: בין בעייתיות התוכן והקשרים הטקסטואליים") משארף 16, ע"ע 104-121.
    8. 2017. "הרהורים על הוראת הספרות בין כותלי בתי הספר הערביים בישראל: הטקסט הספרותי הערבי כמכניזם לשינוי תרבותי". בתוך: עילית אולשטיין ובהאא' מח'ול (עורכות), התפתחות לשונית בקרב דוברי ערבית בחברה רב-לשונית. תל אביב: מכון מופת. 153-169. רצ"ב אישור קבלה מאת העורכות.
    9. 2013. "تدريس اللغة العربية في المدارس العربية في إسرائيل". ضمن: محمد أمارة (محرّر)، كتاب دراسات، المجلد 6، القدس: فان لير ومركز دراسات. ص 73-84. "הוראת השפה הערבית בבתי ספר ערביים בישראל". בתוך: מוחמד אמארה (עורך), ספר דראסאת, 6. ירושלים: מכון וואן ליר ומרכז דראסאת, 73-84.
    10. 2012, Arnonin, Larissa and Bawardi, Basilius. “Individual differences in the light of new linguistic dispensation”. In: Mirosław Pawlak (ed.) New perspectives on individual differences in language learning and teaching. Springer (as part of the series Second language learning and teaching): Heidelberg, pp. 15-32.
    11. 2011. "الشاعر محمد حمزة غنايم" داخل: ياسين كتانة (محرر)، موسوعة دراسات وأبحاث في الأدب الفلسطينيّ الحديث، باقة الغربية: كلية القاسمي، ص 337-358. (המשורר מוחמד חמזה ע'נאים", בתוך: יסין כיתתאני (עורך), אנציקלופדיה למחקרים בספרות הפלסטינית החדשה. בקה אלע'רביה: מכללת אלקאסמי, עמ' 337-358.)
    12. 2011. "الشاعر فوزي عبد الله والقلق الجماعي"، داخل: ياسين كتانة (محرر)، موسوعة دراسات وأبحاث في الأدب الفلسطينيّ الحديث، باقة الغربية: كلية القاسمي، ص 389-410. ("המשורר פאוזי עבדאללה והדאגה הקולקטיבית", בתוך: יסין כיתתאני (עורך), אנציקלופדיה למחקרים בספרות הפלסטינית החדשה. בקה אלע'רביה: מכללת אלקאסמי, עמ' 389-410.)
    13. Bawardi, Basilius. “Deconstructing Perfection: The Palestinian Writer Shaykha Ḥlaiwā and the Passion for Transgression”, HAWWA,18 (2020), 1-22.  (A+)
    14. 2019. Bawardi, Basilius. (2019). “Arab Nation-building through Detective Stories in al-Ḍiyāʾ: The Cultural Translations of Nasīb al-Mashʿalānī”, Die Welt des Islams 59 (2019) 1-23. (A+)
    15. 2019. Basilius Bawardi. “God… Son of Human Weakness. On Blasphemy for the Joy of Existence in the Poetry of Nazih Abu ‘Afash.” Romano Arabica, XIX (2019), pp. 19-33. (A)
    16. 2018. אוריינות קריאה בכיתה א' במגזר הערבי בישראל – מבעד לעיני המורות. (יעל פויס, בסיליוס בוארדי, מושירה מנאע) שפה וחברה (גליון 17). (A)

     

    1.  2018. "نزيه أبو عفش والتمرّد الميتافيزيقيّ: بين الجدليّة مع الله ونقد الأخلاقيّات الإنسانيّة". الكرمل أبحاث في اللغة والأدب. (. עמ' 5-41).  "נזיה אבו עפש והמרדנות המטאפיזית: בין השיח עם האל וביקורת המוסר האנושי". אלכרמל (2018. עמ' 5-41). (A+)
    2. 2018. Basilius Bawardi and Alif Faranesh. Non-canonical Arabic Detective Writing: Overview of the Origin of the Genre. Journal of Arabic and Islamic Studies.  18 (2018): 23-49. (A+)
    3. 2018. Discovering the Local: Khalīl al-Khūrī's Wayy.’Iḏan Lastu bi-’Ifranĝiyy  (Alas, I’m not a foreigner) 1859-1861, and Literary Geographical Writing. Romano Arabica Journal, no. XVIII/2018. pp. 15-24. (A+)
    4. 2018. Basilius Bawardi. “Place in Minority Exile Literature: The Case of Yūsuf Šiḥāda”, Folia Orientalia. Vol. 1(2018), pp.9-31. (A)
    5. 2018. Poyas, Y. & Bawardi, B. (2018). “Reading literacy in Arabic: What challenges 1st grade teachers face”, L1-Educational Studies in Language and Literature, 18, 1-15. (B)
    6. 2015, "Luka‘ bin Luka‘ ’Imīl Ḥabībī’s forgotten political play novel: A Textual Analysis". Wzkm Journal (Wiener Zeitschrift die Kunde des Morgenlandes), 105, pp. 11-32. (A+)
    7. 2015. "حول آليّة نقد الذات ونقد الأنظمة: اللغة والسخرية في مسرحية أميل حبيبي المنسية لكع بن لكع". (על מכניזם הביקורת העצמאית וביקורת השלטונות: השפה והאירוניה במחזהו של אמיל חביבי) אלמשרק-לבנון, כרך 1, דצמבר-יוני עמ' 215-246. (+A)
    8. 2012.  "תרגום ז'אנר הרומנסה לערבית: מפגש לשוני בין תרבותי", במקום בו תרבויות נפגשות, דברי כנס שנערך במכללת אורנים במרץ 2011, טבעון: הוצאת מכללת אורנים, עמ' 41- 50. 
    9. 2012. "חשוב על זולתך: על תפיסת האחר בשירה הערבית החדשה" [דברי כנס- פרוסידינגס], דרך האחר, דברי כנס שנערך במכללת אורנים במרץ 2012, טבעון: הוצאת מכללת אורנים, עמ' 77- 86.
    10. 2015. "لبنان إن حكى لسعيد عقل: رحلة سياحية في حضارة لبنان". داخل: ياسين كتانة (محرر)، تجليات الرحلة في فضاءات الأدب العربي والحضارة الإسلامية. باقة الغربية: كلية القاسمي.  [דברי כנס- פרוסידינגס], התגלויות המסע במרחבי הספרות הערבית והאסלאמית, דברי כנס שנערך במכללת אלקאסמי במרץ 2015, עמ' 229- 244.
    11. باسيليوس بواردي. "عن الأثر والأنقاض ومفاهيمها الوجودية في روايات الكاتب جان دوست". المركز
    12. "על החורבות ותפיסותיהם הקיומיות ברומניו של המחבר ג'אן דוסת" אלמרכז: (A+)   
    13. A+ Al-Markaz: Journal of Arabic Studies
    14. Sponsored by Abu Dhabi Arabic Language Centre and Brill Publishers

     

    ביקורת ספרים בכתבי־עת

    1. פאדל אל-עזאווי: בסוף כל המסעות. תל אביב: הוצאת קשב לשירה, 2016, תרגום לעברית: עידן בריר, 128 עמ'. המזרח החדש. נ"ז (תשע"ח), עמ' 176-179  ( כתב עת בדירוג A+)

     

    1. Bawardi, Basilius. (2016). “Ibrahim Taha: The Fourth Dimension: Semiotic Debates with Palestinian and Arabic Literatures. Nazareth: The Arabic Language Academy”. Middle East - Topics & Arguments, Vol. 12, no. 1, June 2019, pp. 135-7, doi:10.17192/meta.2019.12.8009. A

     

    תרגום לערבית של הספר 

    1. Lynn Holstein. Artisans of Israel: Transcending Tradition. Arnoldsche.
    2. Tamir Sorek. The Optimist: A Social Biography of Tawfiq Zayyad. Standford University Press. 2020.

     

    מאמרים

    1. "بائع القلق في مجتمعات الطاعة والرقابة" رمان الثقافية. "ג'ברה אבראהים ג'ברה: מוכר הדאגות בחברות הציות והצנזורה". עיתון רוממאן הב"ל. 24.1.2021
    2. حسين البرغوثي: المتسكّع بين "لغة الكيمياء" ومطر الكيمياء". جريدة الأخبار اللبنانية. 15.1.2021. חוסין אלברע'ותי: המשוטט בין "שפת הכימיה וגשם הכימיה". עיתון אלאח'באר הלבנוני. 15.1.2021

     

     

    תאריך עדכון אחרון : 29/10/2023